יג. הגבלות לבוש

יג . הגבלות לבוש ראינו לעיל כיצד יהודי שרצה להמיר את דתו , ביטא זאת בצעד הפגנתי של הסרת כיסוי הראש הצהוב שלו . סימן היכר זה התבטא אולי גם בצורה מיוחדת של המצנפת , אך בעיקר בצבעה . בהיותה נתונה לראשו של אדם , הריהי הדגישה את זהותו לרחוק ולקרוב ; ואכן , זו היתה מטרתה של הוראה זו . יש לראות אותה במסגרת רחבה יותר של ההגבלות שהוטלו על היהודים ( וגם על הנוצרים ) כבר בראשית ימי האסלאם , ואשר נתכנו בשם "ברית עמר , " שכללו , בין היתר : איסור על נשיאת נשק , איסור רכיבה על סוס וגם הגבלות על הלבוש . עד כמה הקפידו על קיומן של הגבלות אלה בירושלים המוסלמית העות'מאנית יעידו הבדיקות החוזרות ונשנות בבית הכנסת . אל מושל ירושלים הגיעו תלונות , כי היהודים נכנסים לשם כשהם עוטים לראשם טלית לבנה ומנסים בדרך זו להידמות למוסלמים . הואיל ו"אנו [ המוסלמים ] מצווים לצוות עליהם שכל אשר ילבשו לא יהיה דומה למוסלמים , " נקראו ראשי הקהילה אל המושל ונאסר עליהם הדבר ( תעודה מס . ( 138 משחזרו ונשנו התלונות , פנה הסובאשי — האחראי על קיום הסדר והבטחון בעיר — בעצמו אל בית הכנסת וגילה , כי הם ממשיכים לנהוג כבעבר . ראשי הקהילה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי