ו. שמירה מאורגנת

ו . שמירה מאורגנת השליט המוסלמי היה אחראי לבטחון תושבי העיר ורכושם . לשם כך הציב שומרים מזוינים על פתחי ירושלים ביום ונעל את שערי העיר בלילה . אולם בריכוז כה גדול של אוכלוסייה היה חשש לא רק מהתנכלויות שמקורן מחוץ לחומות , אלא אף מפני פגיעות שמקורן בתושבים שבתוכה . כדי להרתיע את המתנכלים או אף לתפסם מינה מושל ירושלים שומרי לילה , אשר נהגו לסוב בחוצות העיר לאחר רדת החשיכה . יהודי ירושלים , שהיו מיעוט קטן בכלל האוכלוסייה המוסלמית , ואשר נאסר עליהם ( כמוהם כשאר "אנשי החסות ( " לשאת נשק , חשו עצמם מאוימים יותר מבני הרוב , ולכן נקטו צעדי התגוננות נוספים . ראשית , הם נהגו לגור במשותף , או לפחות בקירבת מקום אלה לאלה ( בתוך כך נוצרה המציאות , ואחריה גם המונח , של "שכונה יהודית . (" שנית , הם שכרו לעצמם שומרי לילה נפרדים , שנועדו להגן על חייהם ועל רכושם . התשלום ששילמו תושבים יהודים לשומרי הלילה שלהם ( תעודה מס' , ( 51 לא היה בבחינת מותרות , שכן הסכנה היתה מוחשית ביותר . בתים פרטיים , חנויות ומוסדות ציבור ( במיוחד בית הכנסת ) נשמרו בלילות , ואם התברר בעלות השחר כי נפרצו מנעולים או נגנבו חפצים נ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי