ג. חובות הקהילה

ג . חובות הקהילה השיטה המשפטית המוסלמית לא הכירה בקיומו של גוף משפטי ערטילאי , כגון קהילה . המסגרת הקיבוצית אמנם נתקיימה והוכרה ככזו בחיי יום יום , אולם הואיל והיא לא נתפסה כאישיות משפטית , לא יכלה , למשל , לקבל על עצמה חובות כספיים . כדי להתגבר על הפער הזה שבין ההלכה למעשה , נשאו ראשי הקהילה באחריות אישית לכל חובותיו של הכלל . לעתים היו אלה הלוואות קטנות יחסית , שהתחייבו לפורען "זקן היהודים , " הדיין ועוד אחד או שניים מנכבדי הקהילה ( תעודות מס' . ( 22 , 21 במרוצת המאה גבר קצב ההתחייבויות הכספיות של יהודי ירושלים ואף תפח בהתמדה ובמידה מפחידה גובה הסכומים שנתחייבו לפורעם : מעשרות בודדות של מטבעות זהב למאות ואף לאלפים ( תעודות מס' . ( 27 , 24 בכל שכבדו החובות , כן גדל הצורך להעמיד מספר רב יותר של יהודים שהתחייבו לפורעם ! אחרי ככלות הכול נועדה התחייבות זו להבטיח לא רק את מעורבותם האישית בפרעון , אלא להעמיד את נכסיהם של הנושאים באחריות זו כעדכון , ומכאן הצורך המעשי להגדיל את מספר הערבים . מתוך שמותיהם של אלה מסתבר , כי רבים נשאו בתשלום החובות : קראים ורבנים , ספרדים ואשכנזים , בני משפחות ה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי