הסחר הבינלאומי — סחר המעבר נתיב הסחר בים סוף בתקופה הביזנטית המשיכה ארץ ישראל לשמש בתפקידה המסורתי כארץ מעבר לסחורות מן המזרח הרחוק , דרום מזרח אסיה , שיעדן היה קונסט ; 1 טינופוליס ומערב אירופה . הסחר היה בעיקר סחר מותרות . חשיבותה של ארץ ישראל כארץ מעבר בסחר הבינלאומי עלתה במאה השישית כאשר הקיסר יוקטץעוס ניסה , כאמור , להשתחרר מתלותו בדרך הסחר היבשתית , שעברה דרך פרס הססנית , אשר דרכה הגיע המשי הגולמי , ולקשור קשרי מסחר ישירים עם הודו ומזרח אסיה . לשם כך ביקש לנצל את נתיב הסחר בים סוף . באמצעות בעלת בריתה אתיופיה הנוצרית הצליחה האימפריה הביזנטית לכבוש את חמיר ( תימן , ( ששלטה על מיצר באב אל מנךב , ולחסל שם את השלטון המתייהד של המלך יוסף ד'ו נו אס , שנפל בקרב . בימי יוסטינינוס הוחזר האי יוטבה , שנמצא עד אז בשלטון אוטונומי של סוחרים יהודים ( ולפי מקור מאוחר יותר , של של סוחרים "רומיים , ( " לשלטונה המלא של האימפריה הביזנטית . אמנם תכניתו הגדולה יוסטי ^ נוס נחלה כישלון , אבל מעט ממנה מומש וההכנסות מתחנת המכס ביוטבה שבמפרץ אילת , ששימשה תחנת מעבר חשובה לסחורות היקרות מן המזרח הרחוק , היו...
אל הספר