מרידות השומרונים

מרידות השומרונים אחת התופעות הבולטות בתולדותיה של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית , אשר היו לה השלכות רבות וחשובות , היו מרידות השומרונים הכותים . בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית היו השומרונים חלק נכבד מן האוכלוסייה בארץ ישראל . הם התפשטו גם מעבר לשומרון , תחום יישובם מאז . בתקופה הביזנטית , עם התחזקות הנצרות בארץ ישראל , הפכו השומרונים לגורם המרדני ביותר בקרב תושבי הארץ , ובמרוצת המאות החמישית והשישית מרדו כמה פעמים . מרדנותם נבעה בעיקר מכך , שלמן המאה החמישית גבר לחצו של השלטון הביזנטי על השומרונים במגמה לחסל את קיומם כעדה נפרדת ולהביא לידי התנצרותם . כבר בתקופה הרומית נמנעו מהשומרונים כמה מהזכויות הדתיות שניתנו ליהודים . בניגוד ליהודים , לא הורשו השומרונים לקיים את מצוות המילה ( אוריגנס , נגד קלסוס , ב , . ( 13 בימי ךיוקלטעוס , כאמור , חויבו השומרונים — כמו הנוצרים — לנסך נסך , והיהודים אסרו את יינם . חוקי השלטון אף אסרו על השומרונים — כמו על היהודים — לבנות בתי כנסת חדשים , או לחדש , להרחיב ולהדר את הישנים . כמו כן נאסר שיתופם במשרות אזרחיות שונות . רק בצבא הוסיפו השומרונים לשרת ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור