התפילה ובית הכנסת תפילות ייקבע מלבד החובה לקרוא את שמע פעמיים בכל יום , סמוך להנץ החמה וסמוך לצאת הכוכביפ ( ונלוו לה ברכות מלפניה ומלאחריה , ( קיימת היתה , כנראה עוד מימי בית שני , בפל יוט חובת שתי תפילות קבע , שנקראו בשם "עמידה : " תפילת השחר , או שחרית ( בבוקר , ( כנגד קרבן התמיד של שחר ; ומנחת הערב , או , בקיצור , מנחה ( אחרי הצהריים , ( כנגר קרבן התמיד ( ובעיקר הקטורת ) של בין הערביים . תפילה שלישית , ערבית , שנאמרה בלילה , היתה מנהג שנתהווה מאוחר יותר , ולפיכך היתה בגדר תפילת רשות , ורק ביבנה החלו לרון בשאלה — האם היא חובה , או שמא אינה אלא רשות ? בימים מיוחדי 8 היו גם תפילות נוספות . בכל הימים , שבהם , לפי מצוות התורה ( במדבר פרקים כח-כט , < קרב קרבן מוסף ( שבת,- ראשי חודשים ; חג המצות , חג השבועות ; חג הסוכות ; שמיני עצרת ; יום הזיכרון [ א' בתשרי ;[ יום הכיפורים , ( נוספה , בין שחרית למנחה , ת & ילת מוסף . בתעניות ציבור נוספה , בין שחרית למנחה , תפילת חצות , שנאמרה בצהריים . ואילו ביום הכיפורים ובתעניות ציבור נוספה סמוך לסוף היום תפילה אחרונה ושמה "נעילת שערים , " או , בקיצור , ...
אל הספר