22 בזכות המבוכה ובגנות הטיח עצמה מפעל נועז כזה, אם כי המדובר כולו היה על עשרות ילדים . ויותר משהתנועה הציונית לא היתה נוטה, לא היתה ארץ ישראל מוכנה לכך : ארץ ישראל של אז היתה מפזרת את ילדיה וגידוליה בארצות קרובות ורחוקות, ולא היה בידה להמציא לילד מן הגולה השתרשות בארץ . העניין נצטמק באִבו . ישראל בלקינד, אשר נחל תמרורים ואי-הצלחה בניסיונו הראשון, ניסה גם בשנית . לאחר השחיטות באוקראינה קרא שוב לעשות את ארץ ישראל בית חינוך ומקלט ליתומי הפרעות . ושוב שוטט בגולה . ושוב העלה חבורת ילדים ונוער . וגם הפעם לא נמצאו לו גואלים . נזכר אני שבאותם הימים נתגלגלתי לקנדה ומצאתי שם פעולה מקבילה : מגבית והתעוררות ציבורית- פילנתרופית ו"דֵלֶגַטים" יוצאים להציל את ילדי ישראל מאוקראינה . אולם לא למען העלותם לארץ ישראל, כי אם למען פזר אותם בבתי נדיבים . פיזור זה צריך היה להנחיל לילדים משפחות חדשות ומולדת חדשה . איני יודע מה היו התוצאות מבחינה פרטית-משפחתית למאומצים ולמְאמצים, אולם מבחינה יהודית-תרבותית היה החשבון ברור לאלתר . לפיזור ילדי ישראל ולהטמעתם נמצאו כספים . לכינוס ילדי ישראל ולנטיעתם בתוך עמם וארצם ...
אל הספר