לוחמים ליד ההגה: תרומתה של חברת אגד למלחמת העצמאות

280 מרדכי נאור קשה בייחוד היה מצבה של ירושלים היהודית . בעת ההיא שישית מהיישוב היהודי טרם הקמת המדינה, 100,000 נפש, התגוררו בירושלים והיו תלויים בכביש אחד – הכביש משפלת החוף לירושלים, שחלקו הגדול עבר בשטחים הרריים בשליטת הערבים . מכוניות הותקפו, נהגיהן ונוסעיהן נהרגו ונפצעו ובתוך זמן קצר הופעלה ׳שיטת השיירות׳ : נסיעה של עשר, 20 ואף יותר מכוניות בשיירה מאובטחת . אולם הדבר לא היה פשוט שכן עד 15 במאי 1948 שלטו בארץ הבריטים ולא התירו לתושביה, יהודים כערבים, לשאת נשק . אולם שני הצדדים לא נשמעו להוראות הבריטים ואת השיירות ליוו 2 לוחמים ולוחמות של הפלמ״ח, זרוע המחץ של ההגנה, והגנו עליהן ככל יכולתם . הכביש העולה לירושלים היה זירת קרב יום-יומית . בני מרשק, קצין התרבות וההסברה ( ׳פוליטרוק׳ בלשון הימים ההם ) של חטיבת הראל הפלמ״חאית, שהייתה אחראית להעלאת השיירות לירושלים אמר עליו את האמירה המהדהדת : ׳בכל ההיסטוריה הצבאית לא נוצרה עוד יחידה צבאית שרוחב חזית לחימתה לא היה אלא 3 רוחב של כביש, ומידת רוחב זו היא שקבעה את גורל המדינה׳ . ב׳מלחמת הדרכים׳ הזאת מילאה תפקיד ראשון במעלה האגודה שיתופית ( קואופ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב