הקדמה: יהודים בתנועה

0 אמה זהר ובכללה תחבורה ציבורית, מפריזמה בין-תחומית והיא חלק מתפיסה שלפיה ׳מדעי הרעיון שביסוד גישה פרדיגמטית זו במחקר הוא שאנשים החברה מוּנעים מתנועה׳ . נעים כל הזמן, שהתנועה היא חוויה אנתרופולוגית וסוציולוגית ואינה רק קו המחבר בין שתי נקודות . עבור חוקרי ניעות התחבורה אינה התהליך המשעמם, היום-יומי, השגרתי אך הנחוץ שמאפשר קיום, הפעלה ושכלול של תנועה כלל-עולמית . ניעות היא תהליך של עיצוב מרחב שמתקיימים בו מפגש ומאבק בין נוסעים, נהגים וצופים מהצד ומתעצבות בו חוויות אישיות של הלוקחים בו חלק . לימודי הניעות רואים חשיבות לא רק בעצם התנועה והאפשרות להניע אנשים, סחורות ורעיונות ממקום למקום, אלא מזהים גם את החשיבות והמורכבות שבתנועה לגווניה השונים : סוג ההתרחשויות, הקצב המשתנה של התנועה, מאבקי הכוח והפוליטיקה הטמונים בה והנוצרים ממנה, ההבחנה בין מעמדות שונים או הערעור על תפיסות של מרכז ופריפריה, וכן המשמעות התרבותית של עולם שלם של דימויים וייצוגים המתארים את התנועה . הניעות, לפי חוקרי התחום, היא מאפיין בסיסי ואולי אחד המהותיים ביותר בחוויה האנושית . בחינה של תהליכי ניעות כרב-מערכת משקפת את המו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב