היכולות להשלים זו את זו וביחד להוות גזע שמי חזק אשר ישלוט 1573 באזור . בינואר 1938 היו שמועות על משא ומתן המתנהל בין יהודים וערבים בדבר עתידה של ארץ ישראל . נמסר שהמשא ומתן התנהל על בסיס של מיעוט יהודי תמידי בארץ ישראל, ואילו הציונים הם שהתנגדו להסכם עם הערבים, משום שהם היו להוטים להקמת מדינה . התעוררות ניכרת הייתה באותה עת במחנה המדינאים הערבים מחוץ לארץ, ואף בחלק מהעיתונות הערבית . ג'מיל מרדם, ראש הממשלה הסורית ולפנים ראש התנועה הסורית האנטי‑‑ציונית, אמר לבא כוחו של פלשתין שהוא דובק בהצהרתו, "שסוריה לא תשמש בסיס לאלה ההורסים את יסודות הבטחון האזרחי בארץ 1574 ישראל" כלומר, הכנופיות המזוינות . חאג' עבדאללה פ'ילבי, שהיה בין המתנגדים לשיתוף פעולה יהודי‑‑ערבי, צידד בזכות החלוקה . הוא טען שהגליל יחד עם "הפרוזדור" צריך להיות שייך למדינה הערבית, ולכן המדינה היהודית צריכה להיות קטנה פי עשרים מדעתה של הוועדה המלכותית . לדבריו, קיימת אפשרות של חיים טובים בין היהודים והערבים אם רק ירצו לבוא לידי הבנה, וניתן לעשות זאת על ידי דחיית רעיון "החלוקה" והמדינה היהודית אשר מפניה היו חרדים חרדת מוות גם "ה...
אל הספר