חודש לאחר מכן ערבים תושבי יפו שלחו מכתב ובו כתבו שבעיר יפו חלה עלייה במספר הזרים החשודים ומציאותם הפכה מקור דאגה ופחד ליהודים שחיו על הגבול וגם לתושבים הערבים שהתנגדו למהומות וההסתות . לטענתם, עם בוא הזרים נתרבו מקרי הרצח, ההתנקשויות, זריקת פצצות בעיר יפו ועל גבול תל אביב ונשלחו מכתבי איום וסחיטות . הנסחטים חששו, הבליגו ושתקו . היה ידוע וברור לתושבי יפו הערבים שהזרים החשודים ששוטטו ביפו היו שליחי הכנופיות אשר נשלחו כדי לרצוח כל יהודי ולנהוג בדרך אלימה כלפי "בוגדים", ולהשליט משטר של טרור : "ידוע, כי [ . . . ] נתכנסו שליחי הכנופיות באחד הבתים יחד עם תומכים יפואים משלהם ועיבדו תכנית של רציחות וסחיטות [ . . . ] רק רדיפה עקבית אחרי הזרים, מאסרם והרחקתם יכולה להטיב את מצב הבטחון בעירנו . אין אנו בטוחים בחיינו וברכושנו" . בעלי המכתב ביקשו לפרסמו בעיתון עברי משום ש"אין להם כל תקוה שהעתונים הערבים יפרסמו את הדבר" . 1514 אברהם מלמד שלח מכתב לישראל רוקח ובו דיווח שהערבים, אשר אותם הוא מכנה בני ישמעאל, בורחים מפני אחיהם ומוצאים מקום מקלט וחסות בקרב היהודים וחלק מהם מתיישבים בתל אביב, "ואנחנו אנשי ...
אל הספר