"בשנות 1906 ‑ 1910 נחשבו אלה שהשקיעו בקרקעות של תל‑‑אביב ל'משוגעים', אבל מצטערים רבים על קוצר‑‑ראיתם מפני שבתל‑‑אביב לא רק צצו בתים על חולות, אלא שם נאגרו גם האוצרות הראשונים בארץ ישראל . מחירי הקרקע עלו משעה לשעה" . 55 בשנת 1933 פורסם ש"שש משפחות עובדות ניהלו במשך חודשים אחדים משא ומתן עם מוכר ערבי על שטח קרקע הגובל עם שכונת שפירא . הרבה טרחו ועמלו עד שהגיעו לידי הסכם עם המוכר על המחיר, אך ידי הסרסורים גברה והמוכר התחרט והציע תנאים חדשים, בינתיים מקרב היהודים הופיעו מתחרים בשם שפיר וקליין והמשפחות ראו עצמן מקופחות ונפגעות ובקשו לא לעשות 56 ולא לסייע לשני האדונים 'לעשות דילים בשום צורה ואופן'" . עוד לפני פרוץ המאורעות הייתה התנגדות חריפה למסחר בקרקעות בכלל ולמכירת קרקעות ליהודים בפרט . ההתנגדות למכירת קרקעות ליהודים התחילה בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית הכיבוש הבריטי, כשנוסדו שתי אגודות סודיות . האגודה הראשונה נוסדה בשנת 1918 ונשאה את השם "ג'מעיית אל‑‑אח'אא ואל‑‑עפאף" - אגודת האחווה והכבוד . האגודה השנייה "ג'מעיית אל‑‑פדאיה", נוסדה ב‑‑ 1919 והיא הכינה רשימות של ערבים שמכרו אדמות ליהוד...
אל הספר