ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 214 אנו ניזונים . בעתיד הלא רחוק עלולה הארץ להפוך באמת למדבר וציה אם לא נשנה את דרכינו . אנו ממשיכים לנהוג כהרגלנו לא מפני שאנו באמת זקוקים וצמאים לנוחות שמקור אנרגיה זה מספק לנו, אלא כי התרגלנו לנוחות הזו וקשה לנו לוותר עליה . כך אנו מוסיפים ״הרווה על הצמאה״ . 3 וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָאֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ ( ל : ג ) הכתוב אומר ״שב״ ולא ״השיב״ . הקריאה החסידית רואה אפשרות לקרוא ״את שבותך״ כ״עִם שבותך״, ה׳ ישוב אליך כאשר אתה שב אליו . התקרבות הבאה על ידי התשובה היא תהליך דו-כיווני, אבל תחילתה תלויה בנו . החירות וההכרעה הן בידי האדם . התשובה שלנו פותחת פתח לרחמי שמיים המחכים לנו שנשוב . ״פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם״ [ פסיקתא דרב כהנא ה : ו ] . אולי לא מקרה הוא שקוראים את הפרשה תמיד בחודש אלול . בעל שפת אמת דרש כך על המדרש הידוע ששם החודש אלול הוא נוטריקון לפסוק משיר השירים : ״' א ני ל דודי ו דודי ל י' . אבל, הוא אומר, הרי כתוב אחר בשיר השירים אומר 'דודי לי ואני לו' . למה אם כן לא ייקרא החודש דלו״ל במקום אלול ? כי תהליך התשובה חייב להתחיל מ...
אל הספר