פרשת מטות

ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 180 כמרים ואנשי דת בעולם, כולל רבנים צבאיים שלנו, מדברים כך לצבאותיהם לפני צאתם להרוג ולאבד . מלחמה זו היא מלחמת מצווה, רצון ה׳ . הוא יושעינו ויעזור לנו להתגבר, כי אנו לוחמים בקרב שלו . כוהני דת משני הצדדים דיברו כך במלחמות העולם של המאה העשרים, וכן בעיראק, באפגניסטן, ושאר המקומות הקשים ביותר, ואף בארץ הקודש . איני אומר זאת מנקודת ראות פציפיסטית . יש מלחמות שחייבים להילחם בהן, ויש אויבים שחייבים להביסם . אבל אפשר להסביר בלשון בני אדם למה חייבים להילחם ולא להסתפק באמתלה של ״רצון ה׳״ או ״מצווה מן השמיים״ . בורא כל הנשמות אוהב את כל ברואיו באופן שווה ומתאבל על נפילת כל אחד מהם . ״עמו אנכי בצרה״ אינו רכוש פרטי של הצד שלנו . אולי פרק זה של נקמת ה׳ הכולל את הציווי של משה לשוב ולהרוג את הנשים והטף, נשמר בתורה כדי להעיד בפנינו על דברים איומים שגם אנו מסוגלים לעשות . חשוב שנקרא אותו ושנזדעזע . כיהודים שהיינו קורבנות ולא בעלי כוח במשך כל כך הרבה דורות, קל לנו לומר ש״טיהור אתני״ ורצח עם הם דברים שאחרים עושים ולא אנחנו . חייבים לזכור מה עשינו למדיינים . חייבים היום יותר מאי פעם...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים