פ ר ש ת ב ה ע ל ו ת ך 157 אם ״הנרות הללו״ פונים לעבר המנורה ומחזירים את אורה, עשינו את שלנו . יש להבין דברים אלה כמעין שיטת מוסר חסידית : אם נרצה ״לעלות״ באמת, עלינו לקחת איתנו את כל המידות האלה . חובה היא שגם הם יאירו 2 עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ ( ט : יח ) החזרה והפירוט של דברים אלה ( ט : ו - כג ) מלמדת על דאגה שמא תהיה סברה אחרת, שישראל סתם נודדים, אולי אפילו תועים, במדבר . זכרו את דברי פרעה אחר צאתם ממצרים : ״נבוכים הם הארץ, סגר עליהם המדבר״ ( יד : ג ) . תיאור זה קודם להארכת שהייתם של ישראל במדבר לארבעים שנה, עד תום הדור שיצא ממצרים . קשה לדמיין עד כמה גדול היה השינוי התכוף בציפיות, עד כמה רגשו הלבבות בכל פעם שעלה עמוד הענן מעל מחנה ישראל ועד כמה התאכזבו כאשר עמד הענן זמן רב במקומו . ״ ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו . . . או יומיים או חודש או ימים [ = שנה ] בהאריך הענן על המשכן ״ ( ט : כא - כב ) . איך אפשר לחיות כך, בלי לדעת אם נוסעים הלאה היום, מחר, או רק בעוד שנה . כמה דומים או שונים הם הנדודים שלנו ? מתי השעה הנכונה לצ...
אל הספר