ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 138 כיצד מעבירים תחושה של חמלה מדור לדור ? שמעתי מאחד מרבותיי שילדים יהודים למדו מאימא במטבח שבדקה כל ביצה לראות שאין בה טיפת דם יותר מאשר למדו בדיון הלכתי סביב מצוות ״לא תרצח״ . 3 מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּאֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁאֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי . . . אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּאֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ ( כא : ב, לז ) ההודעה המרשימה הזאת ממסגרת את רשימת התאריכים של חגי השנה בתחילתה ובסופה . פרשה זו נבחרה גם לקריאת התורה ברוב ימי החגים . אנו רואים כאן שילוב של האלמנטים האלוהיים והאנושיים בעיצוב החג . החגים נקראים ״מועדי ה׳״, אך מייד נאמר : ״אשר תקראו אותם״ . קביעת תאריכי החגים נמסרה בידי האדם על פי ראיית הירח בתחילת החודש והכרעת בית הדין . היום כל זה נעשה מראש על פי ידע אסטרונומי . ספר הזהר ( ח"ג צ״ג ע"ב ) מבין את ״תקראו״ כלשון הזמנה . המועדים הם אורחים נכבדים ה״קרואים״ לבוא אל ביתנו . אנו מזמינים אותם להשתתף איתנו ומכינים להם סעודות חגיגיות כראוי לאורחים נכבדים ואהובים . בספרות החסידית יש גם הבנה הפוכה : ״מקראי קודש״ הם שקוראים לנו להשתתף בקדושתם...
אל הספר