פ ר ש ת א ח ר י מ ו ת 129 2 וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁלִפְנֵי יְהוָה וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת ( טז : יג ) קשה לעקוב אחרי טיב ה״ענן״ בפרק הזה . בפסוק ב׳ כתוב ״ כי בענן אֵראה על הכפורת ״, ולכן אסור להיכנס לקודש הקודשים . שם נראה שהענן הוא ענן של הקב"ה וכאן הכוהן הוא שיוצר את הענן על ידי הקטרת הקטורת . הייתכן שיש פה שני עננים, ושאחד מגן עליו מפני השני ? הענן מסמל את המסתורין העוטף את נוכחות השכינה המתגלה מתוכו רק ברגעי חסד נדירים . אנו יודעים כי ״יש שם משהו״, אבל איננו מסוגלים לתפוס אותו או להגדירו . נוכחות זו נשארת ״ענן״ המרחף מעל ראשינו . הטקסים והריטואלים של הדת שגם בהם יש מסתורין, יוצרים ענן משלהם . הם ״ענן הקטורת״ שלנו . אנחנו מתעטפים בו כדי להיפתח לענן של ה' . שני העננים מתאחדים לאחד בחשאי, כדרכם של עננים . האל שתואר בימי קדם כ״יושב הכרובים״ שמעל לארון, הוא עתה ״יושב תהלות ישראל״ ( תה׳ כב : ד ) . הייחוד של ענן הקטורת שלנו וענן הכבוד של מעלה פותח פתח לרגעים כגון ״ויבוא משה בתוך הענן״ ( שמ׳ כד : יח ) . הענן שנוצר ביום הכיפורים על ידי הטקסים והתפילות החוזרות ונש...
אל הספר