ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 86 הדיברות״ יבין למה כוונתי ) . אבל מסורת חז״ל מוסיפה להם את האהבה . ״שיר השירים בסיני נאמרה״, אומר רבי עקיבא . מִבין הרעמים הקב"ה לוחש את דברי שיר השירים לאהובתו כנסת ישראל . צירוף זה של אהבה ויראה או חרדה עומד בבסיס החוויה הדתית של היהדות . ״ויחֵד לבבנו לאהבה וליראה את שמך״ [ מתפילת שחרית ] — בבת אחת . מעמד הר סיני הוא תיאור של החוויה הזאת באופן מוחשי ביותר, מעין תמצית של רגש העמידה לפני הקב"ה הקיים בכל הדורות . בעלי הקבלה מצהירים לפני קיומה של כל מצווה : ״בדחילו ורחימו ( ביראה ואהבה ) הנני מוכן ומזומן לקיים . . . ״ יש משמעות חזקה למסורת הטוענת שהיראה חייבת להקדים את האהבה, שעלייה ״אל האלוהים״ דרושה לפני הקריאה ״לעלות אל ה׳״, משמע לא נגיע לאהבה האמיתית בלי לעבור את שלב היראה . אבל יש גם משהו העולה על שניהם . אהבה ויראה מתארים את הדרך אך לא את היעד . תפקיד שניהם הוא להביא אותנו אל ה דעת , שבחסידות מתפרשת על פי הפסוק ״וידע האדם את חווה אשתו״ . מדובר בדעת אלוהים שהיא חיבור של תודעת האדם לָאחד העומד ביסוד היקום כולו . זה מה שקרה למשה בהר סיני, זה הדגם של החוויה הדתית ...
אל הספר