פ ר ש ת ו י צ א 43 2 וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּבְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ ( כח : יד ) האם יש בפסוק הזה תנאי נסתר — אם יהיה זרעך שפל רוח כעפר הארץ, אז ״ונברכו בך כל משפחות האדמה״ ? הבטחה דומה כבר ניתנה לאברהם שהיה הראשון לעבוד את ה׳ באומרו ״אני עפר ואפר״ ( יח : כז ) . יעקב וזרעו חייבים ללמוד ששני ההיבטים הללו של ירושת אברהם — הענווה והברכה — שלובים זה בזה ואין אחד בלי השני . אחרת ההבטחה לתת את הארץ לזרעו יכולה הייתה להפכם לגאוותנים, לשאוף לאדנות ושלטון על אחרים, חס ושלום . סכנה כזו הייתה טמונה בברכתו של יעקב שכבר התנשא על אחיו, ובדרך שהשיג את הברכה . 3 וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹוַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁיְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי ( כח : טז ) כאן הגילוי הראשון ליעקב, צעד ראשוני בטרנספורמציה שלו . "וואוו ! ", הוא אומר, "יש פה ה', אנוכי שהוא התורה כולה, ש לא ידעתי , לא שמתי לו לב עד עתה״ . מרגע זה הפך יעקב לסמל ה דעת , הכרת האלוהות בעולם שעתידה להתגלות למשה במלואה . אבל הכרת ה׳ הוא רק...
אל הספר