הקדמה

ל שָכ נִי ב ת ו כ ם 12 עשר הספירות . שפה זו נרקמה מתשבץ של דמויות וסמלים מן העבר, אבל כוחה היה כולו חדש ; באמצעותה נפתח רובד עומק יותר לדרשנות היהודית בתהליך הנקרא על ידי חוקר ה זהר בן דורנו יהודה ליבס ״רנסנס״ של אומנות הדרש . הטענה שהזהר ש״התגלה״ זה עתה ובאמת הוא פרי קולמוסו של רבי שמעון בן יוחאי במאה השנייה, הביאה עימה חופש לדרוש בתעוזה שרווחה בימי קדם, ובעלי ה זהר השתמשו בו במלוא כוחם היצירתי . רנסנס מקביל בחידוש הכוח הדרשני התחולל בראשית ימי התנועה החסידית בדרום-מזרח פולין בסוף המאה הי״ח . התנועה הגדירה את עצמה על פי הדגם של ר׳ ישראל בעל שם טוב, הבעש"ט, שתואר בראשית האגדה החסידית כיהודי ללא חינוך רבני שמסוגל להציע פרשנויות נועזות ומעוררות לב למובאות מן התנ״ך ומספרות חז״ל שהובאו בפניו . הוא היה כנראה ( ואי אפשר להפריד לגמרי בין זיכרון היסטורי ויצירה אגדית ) בעל שם, היינו מרפא עממי מאזור הרי הקרפטים, שהתקבל לאחר ספקנות והיסוסים לקהילה של יהודים למדנים ונורמטיביים בעיר מז׳יבוש, וזכה בה לעמדת כבוד . הם היו מציעים לפניו פסוקים או מאמרי חז״ל והוא היה מפרש אותם באופן שלא עלה מעולם על דעתם...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים