האידאולוגמה החסידית ( סיפר קצר ומשמעות גדושה ) 89 I . האידאולוגמה הרעיונית האידאולוגמה של “והיה כנגן המנגן" במערכת הדרשה כמקרה מבחן מייצג נבחר בדרשה על “והיה כנגן המנגן" כפי שהיא מופיעה במקורות שונים : תולדות שלמה מימון ( קטע א ) ; מגיד דבריו ליעקב לר' דב בער ממזריטש ( קטע ב ) ; תולדות שלמה מימון לר' עוזיאל מייזלש, תלמיד המגיד ( קטע ג ) , ואף נביא, להשוואה, אנקדוטה חסידית מתוך שיח שרפי קודש ליועץ קים קדיש ( קטע ד ) . ק ט ע א : תולדות שלמה מימון , עמ' 104 האיש דפק בכפו על מצחו כמו חיכה לרוח הקודש, ואחרי כן פנה אלי בהתלהבות עצומה והניע את ידיו החשופות למחצה, פתח ואמר : [ כאן באה הדרשה הראשונה ולאחר מכן — ] ויוסף האיש ויאמר : “והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'", פירוש הכתוב הזה לפי באור רבנו כן הוא : רוח הקודש איננו שורה על איש שהוא בבחינת פועל, כי אם על זה שהוא בבחינת פעול, בבחינת כלי נגון . וזה פירוש הכתוב “והיה כנגן המנגן", כלומר אם “המנגן" ( זה הצדיק ) ישים את עצמו “כנגן", ככלי שיר הנפעל מאחר, רק אז “ותהי עליו רוח ה'" . ק ט ע ב : מגיד דבריו ליעקב , מהד' ר' שץ-אופנהיימר, תשל"ו, עמ' ,317...
אל הספר