פרק ד: הנחות מטא־פואטיות של הסיפור החסידי

הנחות מטא-פואטיות של הסיפור החסידי 53 לפעמים נשמעים דברי החוקרים כהערות שוליים לאבחנות מעולות שקבעו בעלי החסידות בספריהם . אף על פי כן בדברי החוקר המודרני יש תמיד תוספת המעשירה את ההקשר של בעיה נידונה . וכך גם בדברי ג' שלום הכותב : “הגנוסיס הקבלית הזאת — ובכך אני מסכים עם בובר — איננה בעצם יסוד יוצר בחסידות, גדולי החסידות נסתייעו במנגנון-המושגים שלה, אך כובד המשקל של משמעו נעתק מעולם רזי האלוהות לעולם האדם ופגישתו עם 2 במקום אחר העלה שלום את האפשרות של הבנת תופעת החסידות מתוך ממד אלוהים" . פסיכולוגיסטי, וללא ציון הסתייגות מוחלטת מן הממד האנתרופולוגי : “אין להכחיש שנטיה זו לגלות פנים פסיכולוגיים במונחי הקבלה בולטת למדי בספרותה של החסידות מאז ימי 3 המגיד ר' דב בער ממזריטש" . בובר ראה את החסידות כהיחלצות מן ההסתפקות של הקבלה בעיסוק בתאולוגמות 4 הבדל זה בין הקבלהגנוסטיות, שנערכו בעולם לא מחויב, וכניסה לממד של ‘אחרית חיים' . 5 ועוד נשוב לחסידות ניסח בובר במשפט האומר כי “חסידות היא קבלה שנעשתה אתוס", לדון בזה . אפשר לטעון כי בחסידות אירעה אפיגנזה הומניסטית של הקבלה . במושג ‘אפיגנזה' אני 6 בא...  אל הספר