ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ה ה ו כ ח ו ת ל ק י ו ם ה א ל 182 נדרש דבר נוסף שיתווסף על הקיום של עצמו, הרי שקיומו נובע מדבר אחר שאיננו הוא עצמו, והדבר האחר הזה הוא סיבתו ; על כן יש לו סיבה . בסיכום : אחד משני המצבים [ קיום או אי-קיום ] הוא הכרחי — לא מצד עצמו, אלא מצד סיבה . הגורם לקיום נובע מן הסיבה שהיא ״סיבת הקיום״ ; ואילו הגורם לאי-קיום נובע מהיעדר הסיבה לקיום — כפי שכבר ידוע לך . אנו אומרים אפוא : הכרחי הוא שאפשרי המציאות יהפוך להכרחי מציאות מכוח עילתו ויחסו אליה . משום שאילו לא נעשה הכרחי ביחס לעילתו, אזי שבעת מציאות העילה הוא עדיין היה רק אפשרי, והיה ניתן באותה מידה שיתקיים או שלא יתקיים, מבלי שיוכרע אחד משני המצבים . ובמצב כזה, אף בהינתן קיום העילה, היה נדרש שוב גורם שלישי שיכריע בין הקיום להעדר — והגורם הזה היה נעשה עילה נוספת, והטיעון היה נמשך עד לאינסוף . אך גם אם נניח שרצף זה נמשך עד אינסוף, לא היה בכך כדי להכריע את מצבו, והמציאות לא הייתה מתרחשת עבורו . וזהו דבר בלתי אפשרי, לא רק משום אי-אפשרות סדרה אינסופית של עילות ( שכן בהקשר זה קיים ספק אם רצף כזה אכן נמנע ) , אלא בעיקר משו...
אל הספר