ה ק ד מ ה ש ת י ם-ע ש ר ה ל ר מ ב ״ ם 141 אבסורד . טענה זו היא המשך הקביעה הראשונה המחייבת התאמה פרופורציונלית בין כוח הגוף לגודלו . הפן השלילי של טענה זו נובע מניסוי מחשבתי שבו מתקבלים שני אבסורדים 6 ( 1 ) תנועת הגוף הסופי בעל הכוח האינסופי תתרחשבהנחה שכוח אינסופי שוכן בגוף סופי : באין זמן ; ( 2 ) כוח סופי וכוח אינסופי יניעו גוף אחד נתון בזמן שווה : וכאשר התיישב זה, סדר ההקש כן : אם ימצא כוח בב״ת בגשם בעל תכלית, יתחיב אחד משני דברים : אם שיניע מתנועע מה בעתה ; או שיהיה כּלחַבב״ת 7 וכּלחַבעל-תכלית שווים בהנעה . ושניהם מבארי ביטול . בהמשך הפרק מסביר קרשׂקשׂמדוע לדעת אריסטו שתי אפשרויות אלו בהכרח אבסורדיות : נניח כי יש בגוף נתון וסופי כוח אינסופי, והוא מניע את הגוף הזה למרחק מסוים ובעוצמה מסוימת תחת זמן מוגדר . אם כן, אפשר שגם כוח סופי יניע את אותו גוף סופי לאותו מרחק ובאותה עוצמה — אלא שבאופן פרופורציונלי יידרש לו זמן ארוך יותר מן הזמן הנדרש עבור הכוח האינסופי . נמצא שמתקיים יחס כלשהו בין הזמן הקטן שבו מניע הכוח האינסופי לבין הזמן הגדול שבו מניע הכוח הסופי . אולם אם כך הדבר, אפשר לחשוב ...
אל הספר