ה ה ק ד מ ו ת ה ש נ י י ה ו ה ש ל י ש י ת ל ר מ ב ״ ם 121 נספר . במילים אחרות, כל מספר באשר הוא המקיים את תכונת האִינטנצִיול נַלִיוּת שלו, הרי הוא מצביע על המושא שהוא סופר — וככזה המושא הנספר נספר בפועל . ומכיוון שכל נספר בפועל הוא סכום הנספרים לפניו, מתקבל סכום של גורמים אינסופיים שבה בעת גם ניתנים למנייה, כלומר הם בעלי יכולת להיות נספרים בפועל — וזו סתירה, משום שהאינסוף אינו בר-מנייה בפועל : וכן גם המספר כשהוא נלקח באופן מופשט אינו יכול להיות אינסופי ; שכן המספר, או מה שיש לו מספר, הוא נספר . ואם כן, הניתן לספירה הוא נספר, 3 והוא יהיה גם אפשרי למעבר [ כלומר לספירה ] על פני האינסוף . 4 בקיצור נמרץ ( אור ה׳ , מאמר א׳, כלל א׳, קרשׂקשׂמציג את ההקדמה השנייה של רמב״ם פרק 2 ) , ואומר, כי כל גודל הוא בר שיעור , ומכיוון שכך הוא ניתן לספירה ועל כן הוא אינו יכול להיות אינסופי, וכל מנייה היא בפועל : 5 הימנעות מציאות גדלים בב״ת בשיעור ; הנה אחר שבאר בהקדמה הראשונה, ביאר בהקדמה הזאת השנית הימנעות מציאות גדלים בב״ת במספר . ואמנם אמתות זאת ההקדמה יגיע במופתי ההקדמה הראשונה . וזה, שכל גודל יש לו שיעו...
אל הספר