ב י א ו ר ג ו ד ל א י נ ס ו פ י ג ש מ י ב מ ש נ ת א ר י ס ט ו ו ב י ק ו ר ת ו ש ל ק ר שׂק שׂ 115 ומכיוון שאלה שני מקומות שונים הם בהכרח שניים, ועל כן אינם אינסופיים אלא בעלי תכלית . לפיכך כל גוף נע הוא בהכרח סופי . כעת, על מנת להבין את החלק השני של מופת זה יש להבין את ההבחנות של סוגי התנועה בתורת התנועה של קרשׂקשׂאשר הולך 213 הקרשׂקשׂיאנית כוללת את הסוגים ותת-הסיווגים 212 תורת התנועהבעקבות אריסטו . 214 עצמותית — טבעית, הכרחית או רצונית ; מקרית , הכרחית — עצמותית או מקרית ; הבאים : בחלק — הכרחית או טבעית . המשמעות של תנועות אלו היא כדלהלן : העצמותית היא תנועת הדברים הנעים ברצון, והם בעלי נפש כמו האדם ובעלי החיים . הטבעית , היא תנועה 215 המקרית , היא כמו תנועה של איכות של גוף, או נקודה כמו זו של הגלגלים והיסודות . 212 אודות סיווגי התנועה השונים בתורת אריסטו ראו : . Wolfson, Crescas’ Critique of Aristotle , pp n . 3 533, - 531 213 אודות דיון מקיף בתורת התנועה של קרשׂקשׂראו : 3 . Wolfson, Crescas’ Critique of Aristotle , ch 214 ראו אודות הסיווג אצל וולפסון : 534, - 533 . Wolfson, Crescas’ ...
אל הספר