ה פ ר כ ת ק ר שׂק שׂא ת ה ו כ ח ת ה א ל ה פ י ז י ק ל י ת ש ל ר מ ב " ם 63 אריסטו שלל את קיומו של אינסוף נבדל בשל אי-אפשרות קיום תכונות פיזיקליות 170 אולם אם נניח אינסוף נבדל בו . עבור אריסטו, האינסוף חייב להיות בר-חלוקה בפועל . בר-חלוקה, אזי יוצא שגם חלקיו מחויבים להיות אינסוף, שהרי חלק מאינסוף הוא עצמו אינסוף . כך ייווצר בהכרח מצב שבו חלק מהאינסוף קטן מהאינסוף בשלמותו . זוהי בדיוק 172 171 שאותה הוא מכנה ״ מוֹפֵת הַדְּבֵקוּת ״ : הבעיה שמעלה קרשׂקשׂבשמו של אַלְתַּבְּרִיזִי, עוד סדר אל-תבריזי מופת בבאור המנעות מציאות גודל בב״ת, והוא מופת הדבקות , וזה, שכאשר הנחנו קו בב״ת מצד אחד, ודבקנו עליו קו בב״ת, והתחלנו מִנְּקֻדַּה אחת בקצה הקו אשר הוא בעל תכלית, חויב שיהא קו בב״ת גדול מקו 173 בב״ת ; והוא שקר שהוא מן הידוע שאין בב״ת גדול מבב״ת . | - - - - - - - - - - - - - - | - - - - - - - - - - - - - - | ACB 174 נקבע כי נקודה A נמצאת במקום סופי ומוגדר,התרשים שלעיל מתאר את הבעיה . וממנה אנו מותחים קו אינסופי אל נקודה B . יוצא כי הישר AB הוא קו אינסופי שמתחיל בנקודה סופית ונמשך לאינסוף . כעת, נציב ...
אל הספר