1ד. ביקורת קרשׂקשׂ אודות שלילת אריסטו את מציאות קיומו של גודל נבדל מתוקף היותו חלל מתפשט

ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ה ה ו כ ח ו ת ל ק י ו ם ה א ל 44 את החלק השני של ביקורת קרשׂקשׂנגד קביעת אריסטו אודות אי-אפשרות קיומו של אינסוף נבדל מתוקף אי-אפשרות קיומו של ואקום, או חלל מתפשט . חלק זה הוא השני 63 שבו קרשׂקשׂמציג את דעת אריסטו אודות אי-אפשרות או המשך מתוך ״המין הראשון״, קיומו של גודל נבדל אינסופי בעל התפשטות, דהיינו ״רוחק נבדל״ : ״ולהיות המופת הזה בנוי על ההקדמה המחייבת הימנעות שיעור נבדל למוחשות . והאומר ברוחק נבדל מקיים 64 הפרכתו של קרשׂקשׂאת טיעוני אריסטו בדברמציאותו כבר יהיה נערך על הדרוש״ . אי-קיומו של גודל נבדל, וכן הטיעונים שהוא עצמו מביא להוכחת קיומו, מופיעים ב אור ה׳ , כלל ב׳, פרק ,1 עיון ראשון, עמ׳ סב - סו . 65 בספרו Physics IV, Ch . 6, 213 a11 - 213 b29 , מציג את עמדותיהם של אריסטו פילוסופים המחזיקים בעמדות מנוגדות ביחס לוואקום — אלה שטוענים כי ואקום קיים ואלה שטוענים כי אינו קיים . באשר לאלה החושבים כי ואקום אינו קיים , אריסטו 66 שטוען כי האוויר הוא ״יש״ ממשי ולא ״אין״ על סמך העובדהמציין את אנכסגורס, האמפירית כי לאוויר יש התנגדות ועל כן נובע כי אינו ריק ובשל כך אי...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים