1ג. ביקורת קרשׂקשׂ אודות שלילת אריסטו לגבי קיום גודל נבדל מתוקף אי־אפשרות חלוקה בו

ה פ ר כ ת ק ר שׂק שׂא ת ה ו כ ח ת ה א ל ה פ י ז י ק ל י ת ש ל ר מ ב " ם 35 שיהיו המספר והשיעור, אשר עליהם יאמר הבב״ת, בלתי נבדלים מן המוחש . ואם היה כמה נמצא בנושא, אחר שיהיו המקרים בלתי נבדלים מנושאם, ויהיו התכלית והבלתי תכלית מקרים נושאם הכמה, חוייב שיהיו בלתי נבדלים, אחרי 31 שהכמה בלתי נבדל . קרשׂקשׂמסביר את התנגדותו של אריסטו לקיום גודל נבדל כך : גודל אינסופי נבדל חייב להיות ניתן לחלוקה או אינו ניתן לחלוקה אם אינו ניתן לחלוקה אזי הוא כמו נקודה , או כמו מראה שהוא בלתי נשמע . כלומר זו שגיאה קטגורית לומר על נקודה מוגדרת וסופית, או מחזה מוגדר וסופי, שהם אינסופיים ; הדבר מוביל להפרכת עצמו . נובע אם כן שאינסוף נבדל חייב להיות ניתן לחלוקה ; הוא מקבל חלוקה בהיותו תחת קטגוריית כמות או קטגורית עצם בבחינת אינסוף נבדל תחת קטגורית עצם , בלתי אפשרי שיהיה ניתן לחלוקה מכיוון שעצם נבדל הוא קטגוריה כשלעצמה שאינה ניתנת חלוקה, ובכך העצם הוא כמו נקודה אינסופית — וזו סתירה . ואם בכל זאת נטען כי העצם הנבדל מתחלק, אזי מתקיימת בכך סתירה פנימית, שהרי חלקיו הם אינסופיים בעצמם מכיוון שחלק מן אינסוף בעצמו הוא ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים