ז.1. משמעות היהדות כ"מיתוס"

ו י ק ט ו ר פ ר א נ ק ל ב ע ק ב ו ת ש פ י נ ו ז ה 284 התבונה כי ההתגלות והתבונה אינן ניגודים ותוכן ההתגלות בהלימה עם התבונה האנושית . לפיכך, המשמעות המוסרית של ההתגלות זמינה לכל אדם . במקביל, עיגון עמדתו ברציונליזם אוניברסלי אפשר לכהן לטעון כי התבונה וההתגלות מהוות חלק מתהליך בלתי נגמר של 672 לטענתי, הצבת אלוהים כאידיאל מוסרי או כארכיטיפ המניחחתירת השכל לקראת ידיעה . על האדם משימה אתית אינסופית ( מה שעשוי להזכיר את השרשרת הקיומית של קאנט ) אף היא בגדר ‘מיתוס' : הסיפור החשוב של ההתקדמות אל הטוב . כנגד המגמות הרציונליות של הרמב"ם וכהן, המיתוס בהגות היהודית חזר מאוחר יותר 673 ואצל בובר שהבין את המיתוס כסיפור שאינו בר-רדוקציהובלט בהגותו של גרשום שולם 674 אלא מהווה התגלות ‘כאן-ועכשיו' — הוא חלק ממארג חיי ההווה . ראוי לציין כי השיבה של המיתוס אינה חפה מביקורת או מעמדה נגדית המבקשת לשלול אותו, כלומר היהדות אינה מיתוס, אינה מכילה מיתוסים וניצבת בניגוד גמור למיתוסים . דוגמה לכך יש בספרם של אנקורי ומזרחי שטענו כי המיתוס הוא סיפור על אלים ובאופן ספציפי, על אלים שהם בעלי אישיות, גוף וכדומה : “לא ר...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים