ג. האם יכולים אנו לחיות בהדרכת התבונה (לוגוס) בלבד?

א ח ר י פ ר א נ ק ל ו ר ח ו ק מ ש פ י נ ו ז ה — ד ת ו פ י ל ו ס ו פ י ה כ ת ר פ י ה ו ה מ צ ב ב י מ י נ ו 233 על אלוהים דברים כאלה שבלא ידיעתם מתבטל הציות לאלוהים, ושמן המוכרח להניחם 353 בסופו של דבר אנשים מצויים במצב של ‘אמונה' שאותה ניתן להבין משיונח הציות" . כדרגת ההכרה הראשונה של הדמיון ולא דרגת ההכרה השנייה של התבונה או הדרגה השלישית, קרי, האינטואיציה ; מה שמוביל לטיעון השני . הטיעון השני, ה'טיעון ההכרתי' גורס כי בני אדם מעבירים את רוב זמנם בדרגת הדמיון ולא בתבונה או אינטואיציה, ללא קשר לאמונה דתית . טען שפינוזה כי נדירה ההנהגה של התבונה לבדה היות שכל אדם נוטה להנאתו שלו מבלי להעניק מקום לתבונה . יתרה מזאת, בני האדם נולדים בורים גמורים ועד שהם מטפחים, אם אכן מטפחים וזכו לחינוך שמעודד 354 ביסוס נוסף לטיעון זאת, מידות טובות ונטייה לחיי-אמת ותבונה, רוב חייהם חלפו כבר . 355 לפיהם הנפש לא מכירה את עצמה, הגוף וגופים מופיע בכמה משפטי מפתח ב אתיקה אחרים חיצוניים באופן הולם . לפיכך, ישנה עילה לטעון שבני האדם רוב הזמן מתנהלים 356 ניסיון מזדמן, זיכרון וקשר שלא על-פי רעיונות לא הולמים ונמצאים...  אל הספר