א ח ר י פ ר א נ ק ל ו ר ח ו ק מ ש פ י נ ו ז ה — ד ת ו פ י ל ו ס ו פ י ה כ ת ר פ י ה ו ה מ צ ב ב י מ י נ ו 201 רחוק מההשקפה הרפואית העתיקה שבה “תסמינים רגשיים וקוגניטיביים אלו [ מלנכוליה ] 119 הוסברו פיזיולוגית, במונחים של תפקוד גופני לא תקין" . בבחינת הטכניקות התרפויטיות, אפשר להתחיל בפרקטיקה ראשונה שהציע שפינוזה ולפיה “אם נפריד התרגשות או ריגשה של הנפש מן המחשבה של סיבה חיצונית ונחבר אותה עם מחשבות אחרות, כי אז יתחסלו האהבה או השנאה כלפי הסיבה החיצונית, ואתן 120 הוא הסביר כי ריגשות נוצרות “בלוויית אידיאה של סיבה חיצונית לכן, טלטלות הנפש" . אם אידיאה זו תיעקר, יתבטלו צורת האהבה או צורת השנאה גם יחד, וריגשה זו תתחסל 121 וכאן נשען על התהליך הפסיכולוגי שהסביר לאורך אתיקה , לפיועם כל מה שנולד ממנה" . כל הריגשות מכילות מרכיב קוגניטיבי, למשל, סברה או ידיעה . משום כך, ניתן להבחין בין הריגשות לפי האמונות הנלוות אליהן . ריגשות עלולות להתבסס על אמונות / דעות שגויות ואולי שנויות במחלוקת, כך שהתייחסות ישירה לאמונות נראית כדרך פעולה רלוונטית 122 וכמעין פסיכותרפיה קוגניטיבית . טיעון זה אינו חף מביקו...
אל הספר