ל ו ג ו ס ו מ ש מ ע ו ת — ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה כ מ ק ר ה ב ו ח ן 175 במושג ‘ריגשות' או ‘ריגשה' בהקשר הספציפי של שפינוזה ולא ‘רגשות' ו'רגש' ) , כיצד פועלות ומה ניתן לעשות ביחס אליהן . שפינוזה לא היה הראשון לנסח השקפה או תיאוריה מקיפה על התחושות או הריגשות בבני אדם . ההכרה בחשיבות הרגשות וניתוח בהקשרים חברתיים ופוליטיים נידונה עוד טרם זמנו של שפינוזה . עם זאת, במקרה של שפינוזה הוא אינו חותר להבין תופעות אלה רק בזירה המדינית או הכללית אלא קיים דיון פילוסופי רחב על בסיס קשרים בין-אישיים ומתוך הכרה בקיום הרגשות . שפינוזה ראה בדיון זה כפרויקט שיכול להבהיר את המצב 351 כלומר חוסר האונים למתן או לבלום האנושי בהיבט של שיעבוד או סבילות לרגשות, 352 למרות תיאור המצב האנושי כשיעבוד, יש להדגיש כי שפינוזה לא הציג את רגשות . הריגשות כבעיה, רעה חולה או כליקוי בטבע האדם . הוא ראה בריגשות חוויה טבעית לגמרי מתוקף מעמדו ומצבו הקיומי והאונטולוגי של האדם . משום כך, לדידו, אין לנהוג בעלבון 353 או בלגלוג כלפי הריגשות אלא לחתור להבין אותן . ההוגה רנה דקארט הקדיש את חיבורו הגדול האחרון לסוגיית הריגשות כאשר ייחס ...
אל הספר