ב. היסודות למשמעות: אלוהים, או העצם האינסופי

ל ו ג ו ס ו מ ש מ ע ו ת — ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה כ מ ק ר ה ב ו ח ן 145 91 עיקרון זה, עיקרון מה שאין כל נימוק או סיבה המונעים את קיומו, מתקיים בהכרח" . 92 שהיה רווח הטעם המספיק, מעיד גם על עיסוק ניכר בפילוסופיה, במדע ובהיסק מתמטי 93 לפיכך, כל דברבתקופתו . משמעות הדבר היא “שיש תשובה מספקת לכל שאלת ‘למה ? '" . שקיים או שלא קיים ניתן להבנה דרך סיבות שקשורות בקיומו או בהיעדרו : “הכרת התולדה 94 ביחס לכך, ניכר ששפינוזה חתר לקראת תלויה בהכרת הסיבה וכוללת הכרה זו בתוכה" . הגות ששורשיה עמוקים בלוגוס, ברציונליות ובחיפוש אחר אמיתות . שפינוזה לא התיימר לספק תשובה נאותה לכל שאלת ‘מדוע ? ', אלא החל במושג ‘סיבת-עצמו', שמשמעותו 95 אולם, “מה שמהותו כוללת קיום, או את מה שטבעו אינו יכול להיות מושג אלא כקיים" . 97 היות שכדי שמשהו יתקיים 96 וחוסר קוהרנטיותנראה שמשמעות זו גובלת באבסורד יסודי ( כשהוא סיבת-עצמו ) עליו להיות קיים לפני כן כדי להביא על הסף את הקיום של עצמו . 98 ניטשהבמילים אחרות, כדי לשמש את הסיבה לקיום עצמו על הדבר להתקיים קודם לכן . הסביר את הפרדוקס הזה : “'עילת עצמו' הוא הסתירה העצמית המעולה בי...  אל הספר