ד. שתי הממלכות של שפינוזה: התבונה והדת והתכלית המוסרית לכתבי הקודש

ו י ק ט ו ר פ ר א נ ק ל ב ע ק ב ו ת ש פ י נ ו ז ה 112 בכוחות עצמה ולכל אחת תכלית שונה : “התבונה בממלכת האמת והחכמה, והתיאולוגיה 164 בממלכת יראת השמים הציות" . דוגמה עיקרית לכך שכתבי הקודש מהווים דרך לעודד ציות באמצעות הפחד ומקור סמכות ובאמצעות מסר שמראש נועד להיות ברור לכול ולא כדי ללמד פילוסופיה או מדע, שואב שפינוזה מהמקרה של משה רבנו : “משה לא השתדל להוכיח להם לבני ישראל בעזרת התבונה, אלא להטיל עליהם חיוב על ידי ברית, שבועות וגמילות חסדים ; וכן איים על העם בעונש על הפרת החוקים והבטיח שכר על שמירתם ; כל אלה אינם אמצעים למדעים כי 165 כלומר, כתבי הקודש נוסחו כך שיפנו להמון שאינו מבין ופועל לעתים אם לציות בלבד" . קרובות דרך אמונות טפלות ודמיון . זה מספיק כדי ליצור קהילה עם מידה מסוימת של ודאות מוסרית אבל אין זה מספיק כדי להבהיר אמיתות נצחיות או הכרחיות : בני ישראל לא ידעו על אלוהים כמעט ולא כלום [ . . . ] אין לחשוב שאנשים מורגלים באמונות הטפלות של המצרים, בורים, ונמקים בעבדות עלובה היו עשויים להבין דבר נכון בעניין אלוהים, או שמשה לימדם דבר מה זולת אורח חיים, ואמנם לא לימדם בחזקת פילוסוף,...  אל הספר