ב. שיטת שפינוזה להבנת כתבי הקודש: נבואה וניסים

מ י ת ו ס ו מ ש מ ע ו ת — ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה כ מ ק ר ה ב ו ח ן 99 סבר שיש לחקור את המקרא : “לערוך היסטוריה אמיתית של המקרא וממנה, כמו מנתונים 48 ועקרונות ודאיים, להסיק במסקנות נכונות את כוונתם של מחברי המקרא" . לאור דברים אלה, הבנת המקרא וחקר כתבי הקודש הריהם כמחקר טבעי שנעשה על ידי איסוף נתונים אמפיריים וטבעיים כמו נסיבות היסטוריות ומשמעות מקורית של המילים . חקר כתבי הקודש מתחקה אחר הכוונות של מחבריו ולכן יש להבין כי “נקודת המוצא צריכה להיות בהם [ כתבי הקודש ] בלבד ולא בהנחות קודמות הנכפות עליהם . תוכנו של המקרא איננו נקבע על ידי סכימה אפריורית ( תיאולוגית או פילוסופית ) שאליה מתאימים 49 לטענת שפינוזה : “אסור לנו לעקם את כוונת המקרא לפי צו תבונתנואחר כך את הכתוב" . ולפי הדעות שיש לנו מלכתחילה, אלא כל ההכרה של ספרי הקודש צריך שתבוקש מתוכם 50 הוא הביא את הרמב"ם כדוגמה : “אילו הוכח לו על פי התבונה, שהעולם קדמון, לא בלבד" . היה מהסס לדחוק את הכתוב ולפרשו עד שייראה כאילו זה מה שהכתוב מלמד . יתר על כן, מיד היה בטוח, שהמקרא התכוון באמת ללמד את קדמות העולם, אף על פי שהמקרא 51 לכן, סיכם שפי...  אל הספר