ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל ה ח י נ ו ך ] 203 [ ואולם, זוהי רק התשובה הראשונה . בניגוד לטענה שאין אפשרות להציג מדרג של גבוה ונמוך באשר לערכי החינוך, מכיוון שהוא משרת צרכים סוציולוגיים ולכן מותאם לכל נישה אנתרופולוגית, מנקודת מבט פסיכולוגית התשובה שונה . פיאז'ה וממשיכו לורנס קולברג הציגו התפתחות הדרגתית, מן הנמוך לגבוה, 2 לטענתם, הבגרות הקוגניטיבית, הרגשית והאישיותיתשל השיפוט המוסרי . מתאפיינת בסופו של תהליך בגיבוש של שיפוט מוסרי ערכי ואוניברסליסטי . ככל שאישיותו של האדם מגובשת יותר, רמתו ערכית ואוניברסליסטית יותר . במונחיו של בובר, מתחולל גיבוש ערכי של אני-אתה ולא אני-לז . גם לוינס טען שההתפתחות הרוחנית הגבוהה אצל האדם מתאפיינת בכך שהזולת מתקיים כהכרח בנפשו של הפרט, המאבד מן הקיבעון האגוצנטרי שלו . לפי גישה זו, קיים מדרג גם בנורמות חינוכיות, והמסקנה היא שיש לחנך את הדור הבא לערכים של שוויון, הומניזם ואוניברסליזם . אך כיצד נחלצים מן "החינוך השבטי", אשר שובר את המדרג האוניברסליסטי הגבוה ומקנה משנה תוקף לחינוך הלוקלי ? התשובה המתבקשת היא שעושים זאת בו-זמנית : מחנכים לחינוך מדרג גבוה של אוניבר...
אל הספר