ה פ י ל ו ס ו פ י ה ה ח ד ש ה ] 194 [ האדם כחברה האדם איננו מתקיים בוואקום, אלא הוא תמיד תוצר סביבתי-חברתי . החברה משפיעה על זהותו, גם מן ההיבט של נורמות ושל דפוסי התנהגות וגם מן ההיבט של האקלים התרבותי . על כך אמר לוי-שטראוס : "המיתוס חושב 3 באופן דומה, הפילוסוף הסיני צ'ואנג טסה אמר שהאדם חי ופועל בעדנו" . בתוך אקווריום תרבותי-חברתי . מרטין בובר הקצין ואמר שאין קיום אונטולוגי לאני ואין קיום אונטולוגי לאתה בנפרד . רק כאשר ישנה זיקה של אני-אתה, 4 כלומר, אין קיום לאדם כפרט המחברת בין שניהם, האני והאתה מתקיימים . פסיכולוגי, אלא הוא תמיד מתקיים בשדה הפסיכו-חברתי מול זולת אחר . הרחיב זאת הפילוסוף עמנואל לוינס, אשר טען כי אין קיום לאדם ללא זיקה לאדם 5 שמולו וללא אתיקה מול האחרוּת . האדם כמכונה נקודת המבט של האדם כמכונה כוונתה שהאדם מתאפיין גם במערך פיזיולוגי, 6 עם זאת, ובעיקר במערך מנטלי-מוחי בפורמליזציה של שפת הקיברנטיקה . המכונה היא חסרת תודעה, ואילו האדם הוא בעל תודעה . כאן נכנסת לתמונה נקודת המבט הבאה . האדם כרציו כבני אדם, אנו שייכים למין הומו סאפיינס, שאפשר לתרגם כאדם החושב . החשיבה טו...
אל הספר