ה פ י ל ו ס ו פ י ה ה ח ד ש ה ] 158 [ בלי שדיווח . התמונה הקלינית מייצגת את עולם התופעות האמפירי שהמטופל 1 מציג בפני הרופא . השלב השני באבחון : בניית טיפוסים אידיאליים כסינדרומים של הפרעות נפשיות בשלב השני הרופא משווה את התמונה הקלינית הספציפית והייחודית של המטופל לקלסיפיקציה הפסיכיאטרית של הפרעות נפש שונות : הפרעות אישיות, נוירוזות ופסיכוזות . כל הפרעה נפשית מתאפיינת כסינדרום, כתסמונת של קבוצת סימפטומים וסימנים, המתקיימים יחדיו בהכרח . הסינדרום מייצג קבוצה של תסמינים וסימנים, או טיפוס אידיאלי, והוא עשוי להשתנות מדור לדור . הטיפוסים האידיאליים הללו משמשים סרגלי המדידה שעל בסיסם הפסיכיאטר מפענח את המידע הקליני האמפירי שמציג המטופל . השלב השלישי באבחון : קביעת מטרתו של האבחון בשלב השלישי על הפסיכיאטר להחליט מהי מטרת האבחון : הבנה פסיכודינמית של המטופל, קביעת הפסיכותרפיה המתאימה, או קביעת התרופה המתאימה . התכלית הפונקציונלית של האבחון משפיעה על אופן איסוף המידע הקליני ועל אופן ההתבססות בקלסיפיקציה של המחלות . הפסיכיאטר נותן דגשים ומשקלים שונים לסימפטומים הקליניים ולסימפטומים בקלסיפיקציה, ...
אל הספר