98 זה אשתדל להוציאו, ואם לאו אמנע מעשות זאת . השיבו אביו ואמו, יצא, ואנחנו נשמור הילד כל שבעת הימים . חזר הרב והזהירם פעם אחרת והודו לו . מיד יצא הרוח ממנו, ובסוף שלשה ימים קם הבחור ההוא על רגליו ויתהלך בבית . אז נשמע הדבר לדודתו שהיתה בצידון, ובאת לשמוח עמו שנתרפא מחוליו, וביום השביעי הגיעה לצפת תוב״ב ובאה ונכנסה בבית בחור ההוא, ואין איש מאנשי הבית שם בבית, שכולם נטרדו להכין סעודה לאורח אשר בא, והניחו הבחור ההוא בלתי שומר . אז דודתו מצאה לבחור ההוא ישן ותפול על פניו ותשקהו, ובעודה נושקת אותו צעק הבחור לפי שהרוח נכנס בגרונו וחנקו . וכשמוע הרב זה עשה קפיצת הדרך והלך לו שלא יתפרסם הדבר בין הגויים . האר״י מעמיד לרוח את הבחירה לצאת מרצונו . אם לאו יש ביכולתו של הרב להוציאו בעל כורחו . משהעמיד הרוח תנאי ליציאתו בטוב : היינו שלא יראה הבחור פני אישה כלל שבעה ימים רצופים, ואם לא יתקיים התנאי יהרגו, הניח הרב את הבחירה לפתחה של המשפחה . ומשבחרו, הונח עליהם מלוא כובד האחריות . הם מתרשלים במשמרתם, ומשמופיעה בפני הבחור דודתו, שב הרוח וחנקו . אפשר להקשות מדוע לא הוציא האר״י את הרוח 99 מלכתחילה, משצפ...
אל הספר