התפיסה הטראנס פרסונלית של הישארותה של הנפש

83 מזרחיות, תובנות פוסטמודרניסטיות, ומסורות מקומיות שונות בעולם ; חוויות ישירות, אינטלקטואליות אנליטיות, ודרכים מדיטטיביות לקבלת ידע או הבנה . הפסיכולוגיה הטראנס פרסונלית היא אף תחום המתרגל אינטגרציה והערכה של מתודות המפתחות את הפוטנציאל האנושי ומאפשרות את מימושו המלא״ ( The Encychlopedia For Religion And Nature, pp . 1654 - 1655 ) . המפגש בין הפסיכולוגיה ובין חוויה הרוחנית הוא המפגש בין הפסיכולוגיה המערבית ( הפסיכואנליטית והיונגיאנית, ההומניסטית והאקזיסטנציאלית ) ובין המסורות המזרחיות ( בעיקר הזן, האדביטה ודנטה והטאואיזם ) , כמו גם הסופיזם ובמידת מה גם הקבלה, ובין התרבות הפסיכודלית של קליפורניה של שנות השישים של המאה הקודמת . על כן הפסיכולוגיה הטראנס פרסונלית נתפסת כזרם או ככוח הרביעי בפסיכולוגיה . היא נולדה לדבריו של אברהם מאסלו מתוך הצורך לפרוץ את ההתמקדות בעצמי האינדיבידואלי שניצבה במרכז מעייניה של הפסיכולוגיה ההומניסטית, אל עבר : ״פסיכולוגיה רביעית, גבוהה יותר, טראנס פרסונלית, טרנס הומנית, המתמקדת בקוסמוס יותר מאשר בצרכים ובאינטרסים האנושיים, והמתעלה מעבר לגבולות האנושיות, הזהות ה...  אל הספר