עיבור ורוחות תועות

79 אדם חיים קשור אפוא קשר בל יינתק לתפיסות הגלגול, הקארמה ותיקון הנפש הקבליות . 153 ההתחקות אחר התהוותו של המונח ״גלגול״ במשמעותו הקבלית וגלגולו של הרעיון עצמו לימדה, בין היתר, כי במהלך המאה הי״ג השתמשו במונח ״עיבור״ מלשון התעברות כדי לבטא את רעיון הגלגול . לעיתים נמצאה אף זהות בין שני המושגים . רק במהלך הדורות השתנו משמעיו של המונח, אם במובן כניסתה של נשמת צדיק לגופו של אדם לפרק זמן קצוב, בבחינת הארה או עזרה, ואם במשמעות של ״עיבור רע״ או דיבוק, כאשר מתעברת נשמת רשע בגוף אדם חי ומשתלטת על אישיותו . קבלת צפת פיתחה את תפיסת ה״עיבור״ בשני מובניו : זה החיובי וזה השלילי . לעיבור החיובי כמה מופעים . הוא בא לידי ביטוי בתופעת המגידים שלהם זכו גדולי המקובלים, היינו אותן ישויות המורידות גילויים מגילויים שונים מן העליונים בבחינת אחד ממופעיה של רוח הקודש . והוא בא לידי ביטוי בעיבור של נשמות צדיקים בגופם של בני אדם הזכאים . כך או כך המשכיותן של הנשמות לטוב או לרע שבה ועולה . שחרורן של הרוחות התועות נתפס כמעשה של חסד שכן מדובר בתיקונן של אותן נשמות והחזרתן למעגל הגלגולים המצרף . עבודת קודש זו הייתה ...  אל הספר