372 מחשבת חב"ד — מראשית ועד אחרית 59 אולם האם האל הוא מכלול ההלכה העיונית או שמא הוא רכיב עליון במסגרתה . במחשבת איש ההלכה הוא איננו מציאות שמעבר לה . ( ב ) השאיפה הטרנסצנדנטית של איש הדת איננה זהה לשאיפה זו אצל איש ההלכה גם מבחינת התכנים . איש ההלכה איננו שואף אל מציאות שמעֵבר, אלא להכרה טהורה ומושלמת של היסודות ההלכתיים הנחשפים . הטרנסצנדנטיות מבחינתו היא השְאלה בלבד . לפיכך אין לנו אלא לקבוע, כי המובן הראשון של הצמצום הוא מטאפורי בלבד . כיצד נפרש את המטאפורה ? ועוד : אני סבור שגם המובן השני של הצמצום הוא בעיקרו מטאפורי, אף שיש בו ממד ממשי . נבהיר כעת מחדש את עניינם של שני הצמצומים : ( א ) צ מ צו ם הא ל ו ה ו ת . מבחינת ההכרה של איש ההלכה עצם העובדה שמושג האלוהים משתקף במלואו בהכרה ההלכתית האידאלית משמעה צמצום . אופי ההכרה ההלכתית איננו מאפשר ביטוי טרנסצנדנטי של האלוהות, ומבחינת המתבונן מבחוץ ( לא מבחינת איש ההלכה ! ) יש כאן מעין ויתור על התפיסה הקלסית-השמרנית של האל הכול-יכול והנוכח בכול . האלוהות מצטמצמת מעצם התאמתה המלאה לתהליך האינסופי של התפתחות ההכרה ההלכתית האנליטית . מובן זה ...
אל הספר