358 מחשבת חב"ד — מראשית ועד אחרית 6 בעבר טענתי, כי קריאת הפסקאות של אורות הקודש בדיונים שונים של הראי"ה . וכתבים אחרים של הראי"ה כהגות פילוסופית וקבלית שיטתית מחמיצה את כוונתן וכופה עליהן סד פרשנות זרה . הראי"ה התנסח בסגנון אפוריזמטי, מאחר שכוונתו הייתה להביע ניסיון וחוויה דתיים באמצעים פואטיים ולא בהכרח לקבוע מסמרות 7 לאור טענה זאת יש חשיבות כפולה ומכופלת לעובדה בסוגיות פילוסופיות וקבליות . שהטרמינולוגיה החב"דית מתרוצצת בסגנונו של הראי"ה, שכן היא מוכיחה שהחוויה של הראי"ה הייתה מושרשת בספרות וברקע החב"דיים . זאת ועוד : מאחר שמשנתו של הראי"ה התגבשה מתוך שיח רצוף ומתמיד עם חבורה 8 חקר חוג הראי"ה של תלמידים קרובים, הרי שהחותם החב"די התקיים בהגות החוג כולו . הרב קוק', דעת 8 ( תשמ"ב ) , עמ' 109 - 128 ; 9 ( תשמ"ב ) , עמ' 39 - 70 ; י' בן-שלמה, 'שלמות והשתלמות בתורת האלהות של הרב קוק', בתוך י' יובל ופ' מנדס-פלור ( עורכים ) , בין עיון למעשה : מחקרים לכבוד נתן רוטנשטרייך במלאת לו שבעים שנה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 308 - 309 ; ת' רוס, 'מקומה של תורת הצמצום הלוריאנית בשיטת הרב קוק', בתוך ש"א הלר וילנסק...
אל הספר