318 מחשבת חב"ד — מראשית עד אחרית 189 לעתים נדירות התיר רמ"מ לנימות של ייאוש לחדור תעשו אתם כל אשר ביכלתכם' . לקולו כפי שניכר מדברים מפורסמים אלה . נימה כזו עשויה להעיד על רגעי חיכוך בין השלמות הפנימית לחיצוניות המפוררת . על פי רוב הדיאלקטיקה המשיחית שבדמותו הייתה פורייה ופרודוקטיבית . פעילותו המשיחית של רמ"מ לא מצאה לה מנוח . פעילות זו היא השיא בתמורה שחלה בהגות המשיחית החב"דית, לאמור במעברה של תפיסת הגאולה משולי ההגות בכתביהם של ר' שניאור זלמן, ר' דובער, הצמח צדק ור' שמואל למרכזה בכתבי האדמו"רים האחרונים . האדמו"רים הראשונים הציגו תובנות משיחיות עשירות, אולם המשיחיות לא עמדה במרכז האינטרס ההגותי שלהם . לעומת זאת ר' שלום דובער שניאורסון, ר' יוסף יצחק ור' מנחם מנדל עיצבו אינטרס אחר, שהרעיון המשיחי מילא בו מקום מהותי . ברוב הניתוחים שבפרק זה ניסיתי לחדור לתשתית הרעיונית והתודעתית שביסוד הפעילות האינטנסיבית של רמ"מ שכבר דיברו בה רבים . התוצאה מציגה אישיות מופלאה, המתנודדת בין הפנים לחוץ ונעה בין השפעות שונות ; אישיות שהשכילה לנתב מגמות שונות בו בזמן לכדי שילוב : נטרול של הרעיון המשיחי מבפ...
אל הספר