245 אמונה בדיון כמו 'מצות האמנת אלקות' . הנחת היסוד המובלעת בדיון זה היא שאי אפשר להפריד בין הציווי להאמין או לדעת לבין תוכני האמונה או הידיעה . בירור המצווה להאמין כולל בתוכו תובנה של הממדים השונים של האלוהות ( טרנסצנדנטי ואימננטי ) . בכך הלך הצמח צדק בעקבות רבותיו . שילוב מובהק של פילוסופיה וקבלה ניכר כבר בטיפול במחלוקת היסודית שבין מוני המצוות על מצוות האמונה . בניגוד לר' דובער, 'האדמו"ר האמצעי', שנקודת המוצא שלו 90 הצמח צדק נטה דווקא לדיונים בשער האמונה הייתה שאמונה איננה נתונה לציווי, הסכולסטיים בסוגיה : הדיון במחלוקת זו פותח את פרקי 'מצות האמנת אלקות' שבדרך מצותיך . כידוע מנה הרמב"ם את ידיעת ה' כמצווה, ורבים כדוגמת רמב"ן ור' חסדאי 92 הצמח 91 המחלוקת נסבה על אפשרות הציווי על שורש אמונה . קרשקש חלקו עליו . צדק השתמש בחלוקתו ההכרתית של רש"ז ( אמונה / טרנסצנדנטי — ידיעה / אימננטי ) כדי להציג את חילוקי הדעות כהשלמה : הרמב"ם התכוון לממד אחד של הקיום האלוהי, והחולקים עליו התכוונו לממד שונה לחלוטין . כתב הצמח צדק : כי גם על היותו מחוייב המציאות א"צ לאמונה, כי הוא נכלל בכלל הידיעה שכבר יד...
אל הספר