200 מחשבת חב"ד — מראשית ועד אחרית של ר' שלום דובער ( להלן רש"ב ) אנו מוצאים תובנות חדשות שחלקן לא הודגשו בדברי קודמיו . תובנות אלה מושגות מתוך הקצנת המתח הקיומי וחידודו . בשורות הבאות נציג שני דיונים מעמיקים של רש"ב הבוחנים את תורת הבריאה וראשית ההתהוות . ב ר י א ה ו הש גחה במהלך דיון על ההשגחה הבהיר רש"ב, כי אי אפשר לנתק את סוגיית ההשגחה מהבריאה . פרספקטיבה נכונה של הבריאה מוליכה לתפיסה נאותה של ההשגחה . נגד הגישה שהאל נעלה מכדי להשגיח על העולם השפל טען רש"ב טענה זו : מה שעלה ברצונו הפשוט שיהי [ ה ] עולמות הוא, שיהי [ ה ] מציאות היש, ושיהי [ ה ] היש בטל לאין, שלא יהיה ח"ו דבר נפרד ; כמו אוה"ע [ = אומות העולם ] שאומרים 230 עזב ה' ( יחזקאל ח, יב ; ט, ט ) כו' . וזהו רם [ על כל גויים ה' ] ( תהלים קיג, ד ) כו' 231 כוחינו וחיותינו דוקא . תפיסת איון ההוויה ( 'ביטול' ) , לפחות ביחס למקורה האינסופי, מוליכה בהכרח להוויית הסופי בתוך האינסופי . הרצון הפשוט למלוך, שהאדמו"רים החב"דיים הדגישו חזור והדגש את היותו מקור לבריאה, איננו מגיע לשלמותו אלא ב'ביטול היש לאין' . ומכאן שההשגחה נובעת מהנחת הבריאה...
אל הספר