193 בריאה וראשית ההתהוות ( 2 ) 197 והם הנק [ ראים ] דהנה ידוע שיש שני בחי [ נות ] בכללות ההשתלשלות העולמות, 198 וההפרש ביניהם הוא דבבחי [ נת ] עגולים ויושר, והם ג"כ בחי [ נת ] נפש ורוח כידוע . עגולים האורות הם כלולים שם בהתכללות בבחי [ נת ] העלם מבלי התחלקות לפרטי פרטיות בבחי [ נת ] גילוי, ועל כן נקרא בחי [ נת ] עגולים כמו שהעגול הוא בהשוואה אחת ואין בו התחלקות כו' . ובחי [ נת ] היושר הוא כשמתגלים האורות 199 ומתחלקים לפרטי פרטיות להיות כלולים מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו' . המונחים המרכזיים בדיון על האלוהות, המשקפים את הממד הטרנסצנדנטי והממד האימננטי שלה ( אור מקיף ופנימי ) , מתייחסים לבחינת העיגולים והיושר בהתאמה . בחינת העיגולים היא מעל הגדרות כלשהן ( 'למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית' ) , ואילו בחינת היושר מוגדרת היא . במהלך תנועה מעגלית נקודת השפל הופכת לנקודת רום וחוזר חלילה . על כן מבחינת העיגולים 'לא ימצא בו ראש וסוף' . העיקרון המחזורי והמעגלי ( 'נעוץ תחילתן בסופן' ) אמנם חל גם על בחינת היושר מבחינה זו שהעליון נוכח בתחתון, אולם המובחנות במעמד האובייקטים משתמרת . לעומת זאת ברמת העיגולי...
אל הספר