167 בריאה וראשית ההתהוות ( 2 ) מאוחד עמו, כך כל תואר איננו נוסף על האל אלא מאוחד עמו . בדבריו הסתמך על הלכות יסודי התורה ב, י ( יודע, ידוע ודעה ) . הצמח צדק לא נכנס לבעייתיות של 102 הוא הסתפק אחדות ההשכלה כתואר חיובי ולמשמעותה בהגותו של הרמב"ם . 103 בקביעתו של רש"ז 'והודו לו חכמי הקבלה' . ( ב ) ה א ל כ מש ול ל ת א רים ( מה ר" ל ) . לתפיסת האל כשכל יש יסוד חיובי מסוים, דהיינו אמירה על האלוהות . המהר"ל תקף את תפיסת האל כשכל בטענה שהיא מחייבת הגדרה, ריבוי והיזקקות לעולם החוץ-אלוהי . על כן האל נבדל מהתארים 104 עמדה זו נגזרת מעמדתו הכללית העוינת של המהר"ל כלפי המיוחסים לו . השכלתנות . חילוקי הדעות שבין הרמב"ם למהר"ל העסיקו גם את רש"ז, והוא התאמץ ליישב אותם בשתי הבחנות דומות : ( א ) שלילת התארים ( מהר"ל ) מתייחסת לבחינת סובב, ואילו תואר הידיעה כזהה 105 לעצמות ( רמב"ם ) מתייחס לבחינת ממלא . ( ב ) שלילת התארים ( מהר"ל ) מתייחסת לעצמות אור אין סוף בעוד שתואר החכמה ( רמב"ם ) מתייחס לגילוי הראשוני של אור אין סוף, דהיינו ב'כלים דחב"ד דאצילות' 106 שאור אין סוף נוכח בהם לאחר הצמצום . 102 על כך ראה פ...
אל הספר