סיכום

הבשורה על-פי ניטשה 172 הנאו-ניטשיאנית בספר זה מסרבת להצטמצם לפריזמה של אתאיזם רדיקלי, של פרספקטיביות רלטיביסטית קיצונית, או של אגואיזם לוחמני והדחקתי, ובעצם מגוננת על ניטשה מניסיונות השטחה, בהציעה הבנה מקיפה ככל הניתן של מירב רעיונותיו . חלקו השני של הספר משרטט את ניטשה האחר, ניטשה כאדם דתי מסוג חדש המחפש בקנאות אחר עצמיותו, שתבאר לו גם את פשר העולם . כפסיכולוג ומורה רוחני, ניטשה מלמד את האדם דתיות פרטית אינטימית הקשורה הדוקות במציאות השלמה ביותר . פרשנות זו מאפשרת אידיאל רוחני חדש שאינו תלוי בדתות מסורתיות, כי אם בהכרה פנימית ועמוקה בכוחות החבויים באדם, כנגד הוואקום שיצרה התפיסה האתאיסטית בפסיכולוגיה האנושית . הפרשנות המנסה להישאר נאמנה למניעיו של ניטשה מחלצת מבין הסתירות שיטה פסיכולוגית קיומית-דתית, ומפייסת בין הצדדים המתחרים בהגותו באמצעות עיבוד רעיונותיו וליכוד הפרשנויות הדתיות השונות באופן רקונסטרוקטיבי . העמדת האידיאל החדש מתאפשרת על רקע קווי הדמיון אל האקזיסטנציאליזם הדתי, הדגשת הפן הקיומי והחתירה לאותנטיות, הכרעה אמונית והתמסרות, ורעיונות המעודדים הפריה הדדית בין הפסיכולוגיה וה...  אל הספר